מגלה את עולם הפטיש לחיתולים בשנות ה-90 כתינוק מבוגר

בשנות ה-90, נתקלתי בעולם שהצית בי ניצוץ, עולם שהיה מרגש כמו שהיה טאבו. מצאתי את עצמי נמשכת לפתיון האסור של פטיש החיתולים, תחום שבו הגבולות של המיניות הקונבנציונלית נדחפו ונחצו. המראה של המעצורים המשורגים, החיבוק ההדוק של הבד, והמשחק המגרה של הטאבו כולם שימשו לתדלק את סקרנותי ותשוקתי. כעולה חדשה רעננה לעולם המוזר והמרגש הזה, נשביתי בתשוקה הגולמית, הלא מסוננת המוצגת בסרטים הכחולים הווינטג'יים האלה. מראה המבצעים המחותלים, גופם המעוטר בסמל המוכר של תמימות ונאיביות בילדות, היה לא פחות משכר. זה היה הטעם הראשון שלי בקהילת התינוקות הבוגרים, עולם שישנה לנצח את הבנת ההנאה והתשוקה שלי. וכחברה בדיאפרב, אני ממשיכה בשקיקה לחקור את העולם הייחודי והכובש הזה.